סיפור ההסתר
בימי נעוריו הסתיר רבינו את גדולתו, ואף נהג להשתטות בין אנשים.
אחרי חתונתו התגורר רבינו בבית חותנו, ועבד את ה׳ בחדר מיוחד ובשדות וביערות שסביב הבית. חותנו, שלא ידע דבר על עבודתו, חשב שטעה כשחיתן עמו את בתו, וסיפר לצדיק אחד שהתארח אצלו שהחתן אינו לומד ואינו יודע אפילו לקרוא היטב.
הצדיק האורח הגיש לרבינו משניות ובקש שיקרא. רבינו, מתוך רצון להסתיר את עצמו, קרא בכוונה בצורה גרועה, והאורח סטר על לחייו מרוב בושה על שהוא גורם בזיון לזקנו הבעל שם טוב. רבינו פרץ בבכי, אך לא גילה דבר.
כמה ימים אחר כך, כשיצא האורח לדרכו, שמע קול אדם שמתפלל ביער בדביקות גדולה, והתקרב. כשראה שזה רבינו, הבין שעשה טעות איומה והתחנן לסליחה. רבינו הסכים לסלוח בתנאי שלא יגלה את סודו, ואישר לאורח לומר לחותנו שלא יתערב בענייניו, כי ״אין לנו השגה במעשיהם של נכדי הבעל שם טוב״.