הגליל התחתון · עיר ברסלב
יבנאל
המושבה הראשונה בגליל התחתון, ועיר ברסלב של מוהרא״ש הצדיק מיבניאל.
על היישוב
יבנאל שוכנת בגליל התחתון, בין הכנרת לבין עמק יזרעאל, על רמה שמשקיפה אל הרי הגליל והגולן, בין שדות והרים. היא נוסדה ב־כ״ד בתשרי תרס״ב (7 באוקטובר 1901), והיא נחשבת למושבה הראשונה שקמה בגליל התחתון.
מייסדי המושבה היו יהודים חסידים שעלו מפולין ומרוסיה, וקבוצה מיהודי ליטא, ובהם משפחות שגורשו מחורן שבגולן וישבו בראש פינה ובמטולה. הקרקע נרכשה בחורבת ימא בידי חברת יק״א, ובראשית דרכה נקראה המושבה ״ימה״.
השם נשען על מסורת קדומה: בתלמוד הירושלמי מזוהה המקום עם העיר יבנאל שבספר יהושע (טו, יא): ״וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף עֶקְרוֹן צָפוֹנָה… וְעָבַר הַר הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל״.
יום ההקמה סמוך ליום ההילולה של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ושל החתם סופר, בכ״ה בתשרי. מהם למדו ביבנאל שני יסודות: ללמד זכות על כל יהודי ולהיות באהבה ובשלום עם כל אחד, ובצד זה לא לזוז כקוצו של יו״ד מדרך אבותינו ורבותינו הקדושים.
מסע בזמן
תחנות בתולדות המושבה
- תרס״ב · 1901
היהודים שהגיעו מחורן, ראש פינה ומטולה עולים על הקרקע שרכשה חברת יק״א. בגליל כינו אותם ״אנשי סאחאם ג׳ולן״.
- שנות העשרה
למושבה מצטרפות משפחות מרוסיה ומבולגריה, ובשנים תרע״ד–תרע״ה מתיישבות בה גם משפחות מתימן.
- מלחמת העולם הראשונה
בתקופת השלטון העות׳מאני קולטת יבנאל כ־130 משפחות שגורשו מתל אביב.
- תרצ״ו–תרצ״ט
בימי המאורעות נרצחים שלושה מחברי המושבה, ויבנאל עומדת לצד המושבות השכנות.
- שנות החמישים
שדות המושבה משמשים לנחיתת מטוסים בעת העלאת יהודי עיראק במבצע מייקלברג. לפי ארכיון המושבה הוקמה ביבנאל גם המעברה הראשונה שקלטה ניצולי שואה.
- תשמ״ו · 1986
מוהרא״ש מגיע ליבנאל ומניח את היסוד לקהילת ״היכל הקודש״.
- תשע״ב
נחנך בית הכנסת הגדול, אחרי עיכוב של יותר מעשרים שנה.
התושבים התפרנסו בדוחק מחקלאות בעל ומרפת קטנה, ורק לאחר שנמצאו מים בקידוח התרחבה החקלאות לענפים נוספים. במושבה נוסדו התאחדות האיכרים והתאחדות הפועלים החקלאיים, ובני יבנאל היו שותפים להקמת חטיבת גולני.
כאן טוב לגור
רבי נחמן מברסלב, כשהצביע מטבריה על הרי יבנאל
קהילת ברסלב ביבנאל
רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ביקר בצפון הארץ, הטה ידו הקדושה לעבר יבנאל ואמר: ״כאן טוב לגור״. ידוע שרבינו רצה שתהיה בארץ ישראל עיר על שמו.
מוהרא״ש, הצדיק מיבנאל, סיפר שבמשך שנים רבות התבודד וביקש מהקדוש ברוך הוא: לכל יהודי יש חלק בארץ ישראל, ואיפה החלק שלו? בתחילה רצה להקים קהילה בירושלים ואחר כך בצפת, ותלמידיו הוותיקים תרו בשליחותו אחר מקום להקמת קהילת ״היכל הקודש״.
בשנת תשמ״ו הגיע מוהרא״ש ליבנאל והודיע: ״פה אשב כי איווֹתיה״. כששאל אותו הרב אבנר סלמה, מראשוני החסידים ומראשוני מקימי הקהילה, מדוע דווקא יבנאל, השיב: בתהילים קכ״ו, בפרק שעוסק בזמן הגאולה, כתוב ״בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו״, וראשי התיבות הם יבנאל.
הדבר הראשון שביקש לראות היה בית העלמין, והוא רכש שם חלקה. כשהגיע ליבנאל בערבי שבת היה מגיע לשם להתבודד. אחר כך סייר בכל רחבי המושבה וקנה חלקת אדמה בלב יבנאל לבניית בית הכנסת ״היכל הקודש״ ובית מגורים.
בראשית תשמ״ז עברו ליבנאל המשפחות הראשונות, גרעין של משפחות מצפת (מימוני, בולטין וסלמה), ואחריהן משפחות מאשדוד ומשאר חלקי הארץ. מוהרא״ש שיבח רבות את עשר המשפחות הראשונות שזכו לקיים בתמימות ״לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה״, כי יבנאל הייתה אז מדבר שממה מבחינה רוחנית, ורק מכוח אמונת חכמים ברבם הקדוש תקעו שם יתד. התנגדות לא חסרה מהרגע הראשון, ומוהרא״ש בנה את הקהילה בתפילות ובדמעות רבות.
בשנת תשע״ב חנך מוהרא״ש את בית הכנסת הגדול ביבנאל, שנבנה אחרי עיכובים ומניעות של יותר מעשרים שנה.
מוסדות וחסד
מה שהקים מוהרא״ש ביבנאל
- גן ופעוטון
- תלמוד תורה ״ילדי חן״לבנים
- ״בית פייגא״בית ספר לבנות
- ישיבה קטנה ״בית שלמה״
- ישיבה גדולה ״בית מנחם״
- סמינר ״בית מלכה״לבנות
- כולל ״אור המאיר״לאברכים
- כולל ״תפארת בנימין״להוראה
עזר ליולדות
ארוחות חמות ומוצרים נחוצים לכל יולדת מאנשי שלומנו.
40 מתנדבי מד״א
זמינים בכל שעות היממה, כל ימות השנה, ביבנאל ובסביבה.
הפצת דברי רבינו
מאות מפיצים מדפיסים ומפרסמים את דברי רבינו בכל העולם.
יבנאל, עיר ברסלב
רבות הפליג מוהרא״ש במעלת יבנאל עיר ברסלב. הוא כתב ואמר פעמים רבות שמיבנאל תתחיל הגאולה: בזוהר מובא שמשיח יבוא מארעא דגליל, ואמר שהדבר סובב על יבנאל. הוא הבטיח הבטחות נפלאות למי שיזכה לבוא ולגור בה, הבטחות גשמיות של בית ורכב משלו ופרנסה בשפע, והבטחות רוחניות שעליהן נאמר ״עין לא ראתה״. הוא אף אמר שהוא מושבע ועומד שלא לגלות איזו קדושה עצומה טמונה ביבנאל.
ביבנאל אפשר לקיים בשלמות את דברי רבינו (לקוטי מוהר״ן חלק א, תורה י) ללכת ולהתבודד בבית, בשדה ובהר, שסמוכים מאוד זה לזה.
מוהרא״ש הבטיח שיבנאל תהיה עיר גדולה על שם רבינו, שיגורו בה אלפי משפחות של חסידי ברסלב, ושהיא תתפשט ״ימה וקדמה צפונה ונגבה״.
״כי אני רוצה לעשות תעמולה גדולה על יבנאל ׳עיר ברסלב׳, כי הבעל דבר אורב עלינו מאוד מאוד בעניין יבנאל, ואיני מוותר לו כלל על עניין יבנאל… והקדוש ברוך הוא יעזור לנו, שנזכה לכבוש את העיירה המופלאה הזאת, ותהיה עיירה לשם דבר.״
״ובפרט שיש לך חשק ורצון לבוא ולהתיישב ביבנאל, מי ייתן שתזכה להוציא מהכוח אל הפועל דבר זה, ושם תבוא אל כל עניינך… ומה גם שבגשמיות הוא טוב מאוד עבורך, כי שם שקט ואווירה רגועה, ויש שם הרים ושדות להתבודד עמו יתברך…״
ציון הצדיק
מוהרא״ש נטמן ביבנאל, דבר שנכסף אליו שנים רבות וכתב אותו בצוואתו המפורסמת. ציונו הקדוש מושך אליו יהודים רבים מהארץ ומהעולם שרוצים להיוושע.
במכתביו האחרונים ביקש מאנשי שלומנו להתרגל לבוא אל קברו, ללמוד להתפלל ולהתבודד, והוא יפעל להם בשמים ישועות בכל מה שיצטרכו.
מדי שנה בי״ז בשבט, יום הסתלקותו, נערכת בציון הילולה גדולה בהשתתפות רבנים, אישי ציבור ורבבות מישראל שבאים לפעול ישועות.
אני מבטיח שכל בחור רווק וכל בחורה רווקה שיבואו כאן לקברי ויגמרו את כל ספר התהילים מהתחלה עד גמירה לזכותי, אזי אשתדל בכל מה שרק אוכל שימצאו את זיווגם. וזה הבטחה חזקה ממני.
יבנאל בתשובות הצדיק מיבנאל
מתוך שו״ת ברסלב: מה כתב מוהרא״ש על יבנאל ועל הקהילה שבה. ליד כל נקודה מופיע קישור לשאלה ולתשובה המלאה.
יבנאל משדות טבריה. כך מובא בתלמוד הירושלמי (מגילה א, א), וטבריה היא טבור הארץ, ממנה עתידה הגאולה. בשנת תקנ״ט, כשרבי נחמן היה בטבריה וראה את ההרים שמסביב ליבנאל, הצביע בידו הקדושה ואמר ״כאן טוב לגור״. יבנאל גם בחלקו של שבט נפתלי, ו״נפתלי״ הוא אותיות ״תפילין״. מציון רבי עקיבא בטבריה (בשיכון ד׳) אפשר לראות את יבנאל במשקפת.
תשובה א׳ ←תשובה ב׳ ←הנוף הוא מהיפים בארץ, ויש בו הרים ושדות להתבודדות. מוהרא״ש הבטיח שכל מי שיבוא וישקיע ביבנאל יראה הצלחה מופלגת, כי יבנאל תהיה עיר גדולה של יראים ושלמים.
תשובה א׳ ←תשובה ב׳ ←כשהגיעה הקהילה ליבנאל חסרו שם מקווה כשרה, עירוב וכשרות. בהמשך נבנו מוסדות חינוך לבנים ולבנות, פעוטונים וגנים, תלמודי תורה, ישיבה קטנה וגדולה ובית ספר לבנות, וקמו מניינים רבים מכל האזור. במכתבי מוהרא״ש מוזכרות למעלה מארבע מאות משפחות ולמעלה מאלף תלמידים ותלמידות.
תשובה א׳ ←תשובה ב׳ ←תשובה ג׳ ←בקהילה שישה שיעורי דף יומי מדי יום, ומניינים לשחרית, למנחה ולערבית מהוותיקין ועד חצות לילה. בשבת יש שבעה מניינים, בכל שעה מניין אחר, כדי שמי שקם מאוחר לא יתפלל ביחיד.
תשובה א׳ ←תשובה ב׳ ←בבית הכנסת ביבנאל מתפללים כל הנוסחאות יחד, והוא מתואר כבית הכנסת היחיד בעולם שבו כך. כל אחד מחזיק בנוסח אבותיו, וכולם מתפללים מתוך הסידור.
תשובה א׳ ←תשובה ב׳ ←בית הכנסת הגדול נבנה אחרי שמוהרא״ש התפלל עשרים שנה על בנייתו. הוא מתואר כעדות חיה לנסים נגלים.
תשובה א׳ ←תשובה ב׳ ←בבית התבשיל ״אהל אברהם״ מחלקים אוכל בחינם לגברים, נשים וילדים, מתפילת ותיקין עד הערב, בכמה מאות מנות בכל ערב ובכאלף מנות בכל יום. גם אורחים שמגיעים לציון רבי מאיר בעל הנס מקבלים שם אוכל.
תשובה א׳ ←תשובה ב׳ ←תשובה ג׳ ←מנהגי יבנאל: הולכים בשבת וביום טוב בבגדים לבנים. כמו כן מוהרא״ש אסר על ילדים ביבנאל לרכוב על אופניים, בגלל העליות והירידות החדות בכבישים.
תשובה א׳ ←תשובה ב׳ ←פעמיים בשבוע מתקיימים לילות שמחה לנשים, כדי שיצאו להתאוורר, לרקוד ולשמוח.
לתשובה ←ביבנאל מדפיסים את הסדרה ״שאלות ותשובות בחסידות ברסלב״ לצד ״אשר בנחל״.
לתשובה ←מי שמעוניין לגור ביבנאל: מוהרא״ש כתב שהבחירה היא של כל אדם, ושכדאי לבוא קודם לבקר ולהתרשם מהקהילה, שהיא קהילה פתוחה. הביקוש לדירות גדול, ולכן כדאי לא לדחות רכישה.
תשובה א׳ ←תשובה ב׳ ←תשובה ג׳ ←בראש השנה, כשהיו הגבולות סגורים ולא אפשר היה לנסוע לאומן, התקיים קיבוץ בראש השנה ביבנאל בהשתתפות מאות מאנשי שלומנו.
לתשובה ←זמני היום ביבנאל
לפי אופק יבנאל, בשעון ישראל
הנץ והשקיעה לפי לוחות חי ליבנאל; שאר הזמנים מחושבים מהם, לפי מנהג ספרדים ועדות המזרח (הגאונים והרב עובדיה יוסף). סוף זמן ק״ש ותפילה לפי הגר״א ולפי המג״א.
זמני תפילה
בכל מקום, ״אופק יבנאל״ הוא הקובע לזמני הנץ והשקיעה. מעבר לשעות הקבועות מתקיימים מניינים נוספים בתקופות שונות, וניתן לארגן מניין בכל שעה שמתקבצים עשרה אנשים.
ימי חול
שחרית בימי חול
8 מניינים · 6:30–10:45
השעה היא תחילת התפילה: קרבנות, וקדיש והודו כרבע שעה אחר כך.
- 40 דק׳ לפני הנץ החמה (ותיקין)
- בית המדרש המרכזי
- 6:30
- כולל להוראה ״תפארת בנימין״
- 7:00
- בית המדרש המרכזי
- 8:00
- כולל ״אור המאיר״
- 8:45
- בית המדרש המרכזי
- 9:15
- עזרת נשים
- 9:45
- בית המדרש המרכזי
- 10:45
- בית המדרש המרכזי
מנחה בימי חול
6 מניינים · 12:30–15:40
השעה היא תחילת התפילה: קרבנות, ואשרי כחמש דקות אחר כך.
- 12:30
- עזרת נשים
- 13:20
- בית המדרש המרכזי
- 15:35
- כולל ״אור המאיר״
- 15:40
- כולל ״תפארת בנימין״
- 20 דק׳ לפני השקיעה
- בית המדרש המרכזי
- 10 דק׳ לפני השקיעה
- עזרת נשים
ערבית בימי חול
5 מניינים · 20:00–22:30
- 20 דק׳ אחרי השקיעה
- עזרת נשים
- 30 דק׳ אחרי השקיעה
- בית המדרש המרכזי
- 20:00
- בית המדרש המרכזי
- 22:00
- בית המדרש המרכזי
- 22:30
- בית המדרש המרכזי
בית המדרש המרכזי משמש לתפילות כל ימות השבוע.
שבת קודש
שיר השירים לפני שבת
2 מניינים
- 50 דק׳ לפני השקיעה
- בית הכנסת החדש, נוסח עדות המזרח (ספרדי)
- 35 דק׳ לפני השקיעה
- בקומה השלישית, נוסח תימני
מנחה וקבלת שבת
3 מניינים
- 20 דק׳ לפני השקיעה
- בית הכנסת החדש, נוסח עדות המזרח (ספרדי)
- 15 דק׳ לפני השקיעה
- בקומה השלישית, נוסח תימני
- 10 דק׳ לפני השקיעה
- בית המדרש המרכזי, נוסח חסידי (אשכנזי)
שחרית של שבת
5 מניינים · 8:00–10:15
השעה היא תחילת התפילה: קרבנות, וקדיש והודו כרבע שעה אחר כך.
- 50 דק׳ לפני הנץ החמה (ותיקין)
- בית המדרש המרכזי, נוסח עדות המזרח (ספרדי)
- 8:00
- בית הכנסת החדש, נוסח עדות המזרח (ספרדי)
- 9:00
- קומה שלישית, נוסח תימני
- 9:15
- בית המדרש המרכזי, נוסח חסידי (אשכנזי)
- 10:15
- בית הכנסת החדש
מנחה של שבת
3 מניינים
השעה היא תחילת התפילה: קרבנות, ואשרי כחמש דקות אחר כך.
- כ־45 דק׳ לפני השקיעה
- בית הכנסת החדש, נוסח עדות המזרח (ספרדי)
- כ־40 דק׳ לפני השקיעה
- קומה שלישית, נוסח תימני
- כ־30 דק׳ לפני השקיעה
- בית המדרש המרכזי, נוסח חסידי (אשכנזי)
ערבית של מוצאי שבת
מניין אחד
- כשעה אחרי השקיעה
- בבית המדרש המרכזי, באולם ובכולל ״אור המאיר״
בית הכנסת החדש משמש לתפילה בשבתות ובחגים.
השעה המודגשת מתחת לכל זמן היא השעה המחושבת: להיום בימי חול, ולשבת הקרובה בשבת. השעות מתעדכנות מדי יום.
שיעורי תורה
שיעורים קבועים בבתי המדרש ובכוללים
דף יומי, ימים א׳–ו׳
3 מניינים · 10:00–20:30
- 10:00
- כולל ״אור המאיר״, מפי ר׳ אורן אברהם כהן
- 10:20
- כולל ״תפארת בנימין״, מפי הרה״ג ר׳ אברהם נאור
- 20:30
- בית המדרש המרכזי, מפי ר׳ עמית אברג׳ל
דף יומי, שבת קודש
2 מניינים · 20:30–20:30
- 20:30
- כולל ״אור המאיר״, מפי הרה״ג אברהם נאור
- 20:30
- בית המדרש המרכזי, מפי ר׳ עמית אברג׳ל
שיעורי הלכה
4 מניינים
- מוצאי שבת, 23:30
- כולל ״אור המאיר״: הלכות טהרה והנהגת הבית, מפי הרה״ג ר׳ אברהם נאור, עם סעודת מלווה מלכה
- יום שני, 19:30
- בית המדרש המרכזי: שיעור חיזוק, פרשת השבוע והלכה, מפי הרה״ג ר׳ הלל אמדדי
- א׳–ה׳, אחרי ערבית הראשונה
- קומה שלישית: כולל ללימוד הלכה, שעה וחצי
- ימי שובבי״ם
- שיעור הלכה עם סעודת מלווה מלכה
אבות ובנים
בכל שבוע מתקיים לימוד ״אבות ובנים״ בבית המדרש המרכזי שבמתחם היכל הקודש. במשך שעה יושבים אבות עם ילדיהם ולומדים יחד, ובסוף מקבלים הילדים ממתקים ופרסים. בחורף הלימוד במוצאי שבת, ובקיץ לפני מנחה של שבת. את השעה המדויקת אפשר למצוא בלוחות המודעות.
מקוואות ושירותים
מה שכדאי לדעת לפני שמגיעים
מקווה גברים
- ימי חול
- 4:30 עד 12:30
- ערב שבת
- 4:30 עד שעה לפני השקיעה
- שבת קודש
- 4:30 עד 12:15
מקווה גברים מפואר עם שלושה בורות טבילה, במתחם בית הכנסת היכל הקודש.
מקווה נשים: מקווה מלכה
- א׳–ה׳, קיץ
- מהשקיעה עד 3 שעות אחריה
- א׳–ה׳, חורף
- מהשקיעה עד 3.5 שעות אחריה
- ערב שבת ויו״ט
- מהשקיעה עד כשעה אחריה
- מוצאי שבת
- מחצי שעה אחרי ר״ת, כשעתיים
במקווה מלכה, לפי הבטחת הצדיק מיבנאל, יש סגולה גדולה לפקידת עקרות.
לדף המקווה, טלפונים וניווט ←בית התבשיל ״אהל אברהם״
בית התבשיל ״אהל אברהם״ מחלק ארוחות בוקר וערב בחינם לכל אדם, כאלף מנות ביום.
גברים: בוקר בין 9:30 ל־11:00, וערב אחרי ערבית הראשונה למשך שעה וחצי.
נשים: ערב בין 18:00 ל־20:00.
ערב שמחה לנשים
מוהרא״ש יסד שבכל יום ראשון ושלישי יתקיים ערב שמחה לנשים, שבו באות נשים כדי לרקוד, לשמוח ולשמח. בחנוכה ובחודש אדר מתקיימות הצגות גדולות ואירועים מיוחדים. הערב מתחיל בשעה 21:30 באולם השמחות שבמתחם בית הכנסת היכל הקודש.
מגיעים ליבנאל
בוויז מחפשים ״בית הכנסת היכל הקודש״.