אוקראינה · ציון רבינו
אומן – עיר ציון רבי נחמן מברסלב
העיר שבה נטמן רבי נחמן מברסלב: תולדות העיר, ציון רבינו, הקיבוץ של ראש השנה, והמסע של החסידים אליו לאורך הדורות.
- מיקוםמרכז אוקראינה, כ־200 ק״מ מדרום לקייב
- הציוןבית הקברות הישן, קבר רבי נחמן מברסלב
- הקיבוץבכל ראש השנה, מדי שנה
אומן היא עיר במרכז אוקראינה, כ־200 ק״מ מדרום לקייב, בחבל פודוליה ובמחוז צ׳רקסי, ומתגוררים בה כיום כשמונים אלף איש. היא משאת נפשו של כל חסיד ברסלב, משום שבבית הקברות היהודי הישן שלה נטמן רבי נחמן מברסלב בי״ח בתשרי תקע״א (1810).
בכל ראש השנה מתכנסים בעיר רבבות יהודים מכל העולם, חסידי ברסלב ואחרים, לקיבוץ ראש השנה סביב הציון, כפי שרבינו ביקש. הציון הוא מהיעדים היהודיים המפורסמים באירופה.
על חייו של רבינו: רבי נחמן מברסלב ←
תולדות אומן וציון רבינו
מקברי הקדושים ועד הקיבוץ של ימינו
- תקכ״ח · 1768
במהלך מרד ההיידמקים נכבשה אומן, והקוזקים טבחו ביהודים רבים שנמלטו אליה. מסורת הקהילה מספרת על כשלושים אלף קדושים שמסרו נפשם על קידוש השם, ושאיש מהם לא כרע לצלם. הם נטמנו בקברי אחים, ועליהם אמר רבינו: ״כאן מקום טוב לשכב״. אומדני ההיסטוריונים לגבי מספר הנרצחים שונים מזה.
- תקס״ב · 1802
בדרכו מזלאטיפולי לברסלב עבר רבינו באומן. אנשי ההשכלה בעיר, בראשם חייקל הורביץ וחתניו, באו לבדוק אותו, וקירבו אליו, והפצירו בו לעבור להתגורר בעיר.
- אייר תק״ע · 1810
אחרי שריפה בברסלב שבה נשרף ביתו, עבר רבינו לאומן, בדירה ששכר עבורו תלמידו רבי מאיר מטעפליק, והתגורר בה כשנה.
- י״ח בתשרי תקע״א
רבינו נפטר, ונטמן בבית הקברות היהודי באומן, בחלקה שבה ביקש. רבי נתן ידע שזה רצונו, ופעל שהקבורה תהיה באומן.
- תקע״ב · 1811
ראש השנה הראשון אחרי הפטירה: רבי נתן ארגן את הקיבוץ הראשון בציון.
- בניין הקלויז
רבי נתן בנה באומן בית כנסת לחסידי ברסלב, ״קלויז״, מפרוטותיהם של העניים. הוא עומד על ההר שמול הציון, ועבר שיפוץ ושינוי ייעוד עם השנים.
- השואה · תש״א–תש״ב
בכ״ט באלול תש״א (21 בספטמבר 1941) נרצחו יהודים רבים בעיר, וב־י״ז בתשרי תש״ב (8 באוקטובר 1941) הובלו יהודי הגטו לבורות בסוחוי יאר ונורו שם, בין חמשת אלפים וחמש מאות לששת אלפים נפש. את שארית הגטו חיסלו הנאצים באביב 1942. מספר הנרצחים הכולל נאמד בכ־17,000 לפי מקורות שונים.
- 1917 ואילך
הגבולות נסגרו בפני החסידים, אך מעטים נסעו בחשאי, חלקם במחיר גלות בסיביר. הציון נשמר בידי חסיד ברסלב מקומי, והקיבוץ התקיים בהיקף קטן מאוד.
- תשכ״ו · 1966
מוהרא״ש הגיע לציון לראשונה, וממנו נסעו קבוצות קטנות של חסידים מאמריקה ומישראל, חלקן בדרכים עוקפות.
- תשמ״ט–תש״נ · 1988–1990
בראש השנה תשמ״ט (1988) הותר ל־250 איש להגיע, ובשנה שלאחריה כבר הגיעו מעל אלף. בשנת 1990 כבר הגיעו כאלפיים.
- 2008 ואילך
בשנת 2008 הגיעו לקיבוץ כ־25,000 איש, ובשנת 2018 יותר מ־30,000. בראש השנה תשפ״ד נמסר על כארבעים אלף איש. המלחמה באוקראינה, שהחלה בפברואר 2022, צמצמה את מספר הנוסעים.
רבי נחמן, בדרכו לברסלב
כאן מקום טוב לשכב
על בית הקברות של אומן, שבו נטמנו אלפי קדושים על קידוש השם
הציון והתיקון הכללי
ציון רבי נחמן נמצא בבית הקברות היהודי הישן, בחלקה שרבינו ביקש. רבי נתן כתב: ״שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית לעסוק שם בתיקון העולם לדורות לכל מי שיבוא אליו לשם ויאמר העשרה קפיטל תהילים הידועים אצלנו כאשר הבטיח בחיים חיותו, אשרי הזוכה לזה״.
מי שמגיע לציון אומר את התיקון הכללי, עשרה מזמורי תהילים, ונותן פרוטה לצדקה. רבינו הבטיח שאפילו אם גדלו חטאיו, יתאמץ ״לאורך ולרוחב״ להושיעו ולתקנו.
קיבוץ ראש השנה
רבי נחמן דיבר על כוחו המיוחד של ראש השנה, וציווה שאיש לא יחסר מהקיבוץ אצלו. אחרי פטירתו הבינו תלמידיו, ובראשם רבי נתן, שרצונו שהקיבוץ ימשיך מדי שנה סביב קברו.
בצוואתו כתב מוהרא״ש לתלמידיו: ״כל שנה תסעו בראש השנה לאומן״, וגם בימיו האחרונים ביקש להמשיך בנסיעה. הקיבוץ הוא התכנסות של תפילה, התבודדות ושמחה בימים הנוראים.
מסך הברזל, בדברי מוהרא״ש
אחרי מלחמת העולם השנייה הייתה אומן תחת שלטון ברית המועצות, וחסידי ברסלב ביקשו בכל דרך להגיע לציון. ציון רבינו נשאר הלב הפועם של החסידות, ובו נהגו להתפלל, ללמוד ולומר את התיקון הכללי.
מוהרא״ש סיפר: ״הפעם הראשונה שהגעתי לאומן הייתה בשנת תשכ״ו, ומאז לא החסרתי אף שנה באומן. בפעם הראשונה היה לנו אישור להגיע עד קייב, אך התגנבנו בחשאי ונסענו לאומן. את הרגש וההשתוקקות העצומה שהייתה לנו שם אי אפשר לתאר במילים. בשנת תשל״ח כמעט הצלחנו להגיע לרבינו לראש השנה, אך נתפסנו בליל ׳זכור ברית׳. הסובייטים שאלו אותי: ׳אתם לא יודעים שזה אסור?׳, ואנו השבנו בתמימות מעושה: ׳לקחנו מונית משדה התעופה והגענו עד לכאן׳. הם קיבלו את הדברים, בנס, ואנו שוחררנו. את ראש השנה של תשל״ח נאלצנו לעשות בקייב. רק בשנת תשמ״ט, כשהחלו להיסדק חומות הקרמלין ומסך הברזל נעלם, יכולנו להגיע בפעם הראשונה לראש השנה לרבינו.״
סיפורי אומן
מהעיר ומהציון
אנשי ההשכלה באומן
אומן הייתה באותם ימים אחד המרכזים הגדולים של תנועת ההשכלה ברוסיה, ובראשם חייקל הורביץ וחתניו הירש בער הורביץ ודר׳ משה לנדא. בהשפעתם על השלטון מנעו מצדיקים ישרי דרך להתיישב בעיר, ובהם רבי יעקב שמשון משפיטובקא ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. מסופר שכשבא חייקל לשוחח עם רבי לוי יצחק, הסיר הצדיק את משקפיו ואמר: ״אסור להסתכל בפני אדם רשע!״.
חייקל פוגש את רבינו
בשנת תקס״ב, כשעבר רבינו באומן, בא אליו חייקל לבדוק אותו. ״מה רוצה יהודי?״ שאל רבינו. ״שמעתי שהגיע חכם גדול וברצוני לבקרו״, ענה חייקל. ״אדם גדול? גש נא לאכסניה שממול ביתי, שם מתאכסן אדם גדול״, השיב רבינו, ובאכסניה ההיא שהה שר בכיר רוסי. כשחזר חייקל עם חתניו, עסק רבינו בסוגיית ״אמתא בריבועא״ שבמסכת סוכה בעומק נפלא, והם התרשמו מגאונותו, והפצירו בו לעבור לאומן. רבינו אמר שעדיין לא הגיע הזמן.
אחרי הפטירה
כל אחד מתלמידיו של רבינו רצה שייטמן בעירו, אך רבי נתן ידע שרצונו להיטמן באומן, ושם הגיע לעזרתו חייקל, שפעל מול השלטונות שהקבורה תהיה באומן. כשראה את רבי נתן בוכה מרוב צער, אמר: ״אתה צריך לבכות? אני הוא שצריך לבכות! אילו היה רבינו נשאר בחיים, בוודאי הייתי חוזר בתשובה שלמה!״.
הקלויז של רבי נתן
אחרי הפטירה התפללו אנשי ברסלב בבית הכנסת המרכזי של אומן, ולא היה להם בית מדרש משלהם. יהודי פשוט אמר לרבי נתן: ״עד שלא יהיה לכם בית כנסת משלכם, עדיין לא פעלתם כלום״. דברים אלה עוררו אותו, והוא בנה לבדו את הקלויז, וקיבץ פרוטה לפרוטה כדי לשלם לבעלי המלאכה. רבי נתן אמר שהוא נבנה מרצונותיהם של העניים, ולא מכספם של העשירים. הבניין עומד על ההר שמול הציון, שופץ פעמיים, ושימש בעת האחרונה כמפעל, וחסידי ברסלב מנהלים מגעים עם הרשויות כדי להחזיר אותו לידיהם.
קינת אומן
רבי דוד חזן, מתלמידי הבעל שם טוב, היה מהניצולים היחידים בטבח של תקכ״ח. הוא וכמה בודדים התחבאו כמה ימים במערה קרובה לעיר, ואחרי שהפורעים הסתלקו קברו את כולם בקבר אחים. אחר כך חיבר את ״קינת אומן״, קינה על סדר האל״ף־בי״ת. בהקדמה כתב שבימים ה׳, ו׳ ו־ז׳ בתמוז הרגו הקוזקים כשלושים אלף נפש מישראל, והוסיף תפילה שה׳ ינקום את דמם ויגאל את ישראל על ידי משיח צדקנו.
השואה באומן
כשכוחות הצבא האדום נסוגו מהעיר נכנסו אליה הנאצים. מיד כינסו כשמונים מראשי הקהילה ורצחו אותם, מינו קאפואים יהודים, מיפו את כל היהודים, והורו להם לענוד תג עם מגן דוד. האוקראינים שיתפו פעולה עם הנאצים באכזריות רבה.
הטבח הראשון היה בכ״ט באלול תש״א (21 בספטמבר 1941): כאלף נשים וילדים הוכנסו למרתף ואטמו אותו. למחרת הורו הנאצים לכל היהודים להיכנס לגטו, שהוקם במקום שבו עמד הקלויז של רבי נתן.
הטבח הגדול היה ביום י״ז בתשרי תש״ב (8 באוקטובר 1941): יהודי הגטו הובלו לכיכר השוק, נצטוו להתפשט, והובלו לשלושה בורות ענק בסוחוי יאר, ושם נורו. נרצחו שם בין 5,500 ל־6,000 איש. נשארו בגטו כאלף וחמש מאות יהודים, בשטח של רחוב אחד.
חיסול הגטו היה ב־ה׳ באייר תש״ב (1942). מעט מהיהודים, שהתאימו לעבודה, נשלחו למחנה עבודה באזור הייסן. בכך תם הישוב היהודי שחי באומן מאות שנים.
גן סופיה
בעיר פועל הגן הבוטני ״סופיה״, שהוקם בשנת 1796 בידי הרוזן הפולני סטניסלב שצ׳נסני פוטוצקי, מושל האזור. רבינו אמר: ״להיות באומן ולא להיות בסופיה?!״, ומשום כך נוהגים חסידי ברסלב לבקר בו. הגן משתרע על שטח גדול, ובו נחלי מים, פינות חמד ומאות צמחים נדירים.
הסיפור המקובל בקרב חסידי ברסלב מספר שהגן נקרא על שם בתו היחידה של המושל. כשצר איוון גונטא על אומן בשנת תקכ״ח, הכניס המושל פוטוצקי, שאהב יהודים, את כל היהודים לטירתו המבוצרת והבטיח שלא יפקיר אותם.
גונטא וצבאו צרו על המבצר, והודיעו למושל שאם יפתח את השערים לא יפגעו בבני משפחתו, ואם לא, יוציאו להורג את בתו. המושל לא נרתע. אחרי מאבק פרצו ההיידמקים לטירה וקיימו את איומם, והוציאו להורג את בתו סופיה. על שמה הקים המושל את הגן.
רבי אברהם בן רבי נחמן
בבית הקברות הישן באומן נמצאת גם מצבתו של רבי אברהם בן רבי נחמן הלוי חזן (ראב״ן), שעלה לארץ ישראל בשנת תרנ״ד, נסע לאומן בכל ראש השנה, ונפטר שם בשנת תרע״ז, כשנשאר ברוסיה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. אחד מתלמידיו היה רבי לוי יצחק בנדר. המצבה הוקמה מחדש בשנת תשנ״ט בידי אגודת ״אהלי צדיקים״.
אומן היום
כיום פועלות באומן כמה קהילות של חסידי ברסלב, עם כל המוסדות שהקהילה זקוקה להם. העיר הפכה ליעד תיירות מבוקש. השלטונות משקיעים בפיתוח התשתיות לרווחת רבבות המתפללים, ונבנו בה עשרות מלונות במחירים שווים לכל נפש. כל פיסת נדל״ן קרוב לציון נמכרת בסכומי עתק.
מידע לנוסעים
המידע נאסף ממקורות פומביים ועשוי להשתנות בכל זמן, במיוחד בזמן המלחמה. לפני כל נסיעה יש לבדוק מול משרד החוץ ומול גורמים מקומיים. הדף יעודכן ויורחב.
אזהרה
משרד החוץ הישראלי הזהיר שוב ושוב מנסיעה לאומן בגלל סכנת טילים ורחפנים ותמיכה מוגבלת של נציגות ישראל באוקראינה. מומלץ לקרוא את ההנחיות העדכניות ולהוריד את אפליקציית ״Israeli Traveler״ של משרד החוץ.
איך מגיעים בזמן המלחמה
המרחב האווירי של אוקראינה סגור לתעופה אזרחית, ואין טיסות לקייב או לאומן. הדרך היחידה היא לטוס למדינה שכנה ולהמשיך ביבשה, חוצים את הגבול לאוקראינה בכביש או ברכבת. אין שדה תעופה באומן.
דרך רומניה
זה היה המסלול המרכזי בעלייה לרגל של ראש השנה תשפ״ו (ספטמבר 2025): טיסה מישראל לשדה התעופה של יאשי, משם אוטובוס או מונית לאודסה, ומאודסה אל אומן. בעלייה לרגל של תשפ״ז דווח שהטיסות מתפזרות בין כמה מדינות שכנות, ובהן רומניה.
דרך מולדובה (קישינב)
בעבר טסו לקישינב והמשיכו באוטובוס לאומן, ואפשר גם דרך אודסה. ב-2025 מולדובה סירבה לאפשר מעבר מאורגן של עולי רגל מטעמים כספיים וטכניים, ולכן לא היה זה המסלול העיקרי. כדאי לברר שוב את המצב לפני כל נסיעה.
דרך פולין
אפשר לטוס לפולין (ורשה, קרקוב ואחרות), ומשם להמשיך ברכבת או באוטובוס דרך הגבול לאוקראינה ולאומן. הנסיעה ארוכה, ובקו ישיר מוורשה לאומן היא נמשכת כ-17 שעות לפי אחד המקורות (מידע ישן). דווח על זרם עולי רגל דרך פולין ברכבת.
מדינות נוספות
לקראת ראש השנה תשפ״ז דווח על טיסות שיתפזרו בין שש מדינות שגובלות באוקראינה: מולדובה, רומניה, בולגריה, סלובקיה, הונגריה ופולין. המסלול המדויק משתנה משנה לשנה לפי תיאום המדינה והארגונים.
מהגבול לאומן
משאודסה (או מכל מעבר גבול) אל אומן יש אוטובוסים והסעות, בדרך כלל כשלוש עד ארבע שעות. האוטובוסים עוצרים בתחנה המרכזית באומן, ומשם מונית קצרה לרחוב פושקינה ליד הציון. מחירים וזמנים משתנים, כדאי לברר מול מפעיל מקומי.
מסמכים וביטוח
דרכון בתוקף והוויזה או אישור הכניסה הנדרשים בעת הנסיעה (לבדוק מול שגרירות אוקראינה). מומלץ ביטוח רפואי לכל תקופת השהות, רצוי כזה שמכסה גם סיכוני מלחמה, ומרשמים של תרופות באנגלית. מי שבעל אזרחות כפולה ישראלית ואוקראינית עלול להיחשב אזרח אוקראינה בלבד ולהיות מוגבל בסיוע קונסולרי.
בראש השנה
בימי העלייה לרגל מוגבלת התנועה ברכב בעיר ויש בדיקות בכניסה וביציאה, וחלק מדרכי הגישה סגורות. כדאי להגיע לציון ברגל ולהקדים לוגיסטיקה של לינה ואוכל.
מזג אוויר
הקיץ חם ויבש יחסית, והחורף קר מאוד עם שלג וקור מתחת לאפס. בראש השנה (ספטמבר) בדרך כלל נעים עד קריר, ובלילות קר. כדאי להצטייד בבגדים חמים ובמעיל גשם. (פירוט לפי חודשים יתווסף.)
לינה ואוכל
יש באומן דירות ובתי מלון, לרבות מקומות המיועדים לעולי הרגל, ומסעדות כשרות ומטבחי קהילה. המידע המפורט לא נאסף עדיין.
מקורות: Nikk: עולי רגל מישראל מגיעים לאומן דרך רומניה, מולדובה סגרה את המעבר (ספטמבר 2025) · JNS: עולי רגל לאומן לא יורשו להתחבר דרך מולדובה · Times of Israel: אזהרת משרד החוץ מנסיעה לאומן · Visit Ukraine: מה צריכים לדעת עולי רגל (ראש השנה 2026) · שער ברסלב: מדריך לנוסע לאומן
לפני שנוסעים
לפני כל נסיעה כדאי לבדוק את המצב העדכני באוקראינה ולברר פרטים מול גורמי ההדרכה והארגון של הקיבוץ.
שאלות נפוצות
על אומן ועל הציון
איפה נמצאת אומן?
במרכז אוקראינה, כ־200 ק״מ מדרום לקייב, בחבל פודוליה ובמחוז צ׳רקסי.
למה נוסעים לאומן?
בבית הקברות היהודי של אומן קבור רבי נחמן מברסלב, ורבינו ביקש מחסידיו להגיע לציונו, בפרט בראש השנה. הנוסעים אומרים שם את התיקון הכללי, עשרה מזמורי תהילים.
מתי נוסעים לאומן?
בעיקר בראש השנה, לקיבוץ ראש השנה, וגם במועדים נוספים לאורך השנה. ההילולה של רבינו היא בי״ח בתשרי.
כמה אנשים מגיעים לאומן בראש השנה?
בשנת 1988 הותרו 250 איש; בשנת 2008 הגיעו כ־25,000, ובשנת 2018 יותר מ־30,000. אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה ב־2022 צומצמו הנסיעות.
מה זה התיקון הכללי?
עשרה מזמורי תהילים (טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ) שגילה רבי נחמן, ושאותם אומרים בציון עם נתינת פרוטה לצדקה.
מה קרה ליהודי אומן בשואה?
בספטמבר ובאוקטובר 1941 רצחו הנאצים ועוזריהם אלפי יהודים בעיר ובסוחוי יאר הסמוכה, בהם כ־5,500 עד 6,000 ביום י״ז בתשרי תש״ב, והגטו חוסל באביב 1942.