רבי נחמן מברסלב
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהילים שגילה רבי נחמן מברסלב: הנוסח המלא והמנוקד, התפילות שלפניו ואחריו, ההבטחה, ואיך ומתי אומרים אותו.
- עשרה מזמוריםטז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ
- מתיבכל יום אחרי תפילת שחרית
- על הקברבאומן, עם פרוטה לצדקה
התיקון הכללי הוא סדר של עשרה מזמורי תהילים שגילה רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב: מזמורים טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז וקנ. רבינו קרא לו ״הכללי״, ״כי כל עבירה יש לה תיקון מיוחד, אבל התיקון הזה הוא התיקון הכללי״.
התיקון נועד בפרט לתיקון פגם הברית, ובדברי הסדר המודפס הוא גם ״מסוגל מאוד לפרנסה ולהצלחה בכל העניינים, בגשמיות וברוחניות״. חסידי ברסלב אומרים אותו בכל יום מיד אחרי תפילת שחרית, וגם בציון רבינו באומן.
ההבטחה
מי שיבוא על קברי ויאמר שם אלו העשרה מזמורים ויתן פרוטה לצדקה עבורי, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו.
רבי נחמן מברסלב, כפי שמסר רבי נתן
מי גילה ומתי
בשנת תקס״ה החל רבינו לגלות את ענין התיקון הכללי, אך לא אמר אז מה הם עשרת המזמורים. בשנת תקס״ט גילה אותם לכלל, והעמיד שני עדים נאמנים, תלמידיו רבי נפתלי מנמירוב ורבי אהרן מברסלב, ואמר להם: ״הנני מייחד אתכם לעדים נאמנים… אני מוכרח לחזק את דברי בעדים כשרים, על ענין שרוב העולם נכשלים בו, ובוודאי שתיקון זה טוב ומועיל לכל דבר״.
״אני חזק בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר, שאלו העשרה מזמורים מועילים מאוד מאוד״.
איך אומרים
הסדר, בארבעה שלבים
לפני
אומרים את התפילה הקצרה שיסד רבי נתן, ואת נוסח ההתקשרות לצדיקים האמיתיים וליחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה.
המזמורים
אומרים את עשרת המזמורים לפי הסדר, ללא הפסקה: טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ.
אחרי
אומרים שלושה פסוקים (״מי יתן מציון ישועת ישראל…״), ואחר כך את התפילה שיסד רבי נתן.
בציון
מי שבא לציון רבינו באומן אומר שם את עשרת המזמורים ונותן פרוטה לצדקה.
מדוע אומרים בכל יום: הסבר מאת מוהרא״ש
מוהרא״ש, הצדיק מיבנאל, הסביר מדוע חסידי ברסלב אומרים את התיקון הכללי בכל יום מיד אחרי תפילת שחרית.
צריך שתדע אהובי בני אשר רבינו ז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן, חלק א' סימן כט') אשר לזכות לפרנסה בנקל, בלי טורח, שיהיה בחינת (שמות טז' ד') "לחם מן השמים", אל זה צריכים תיקון הכללי, שהוא תיקון הברית, שבזה תלויה פרנסה בלי טורח, שהוא סוד מן.
כי פרנסה שהיא בטרחא ובכבידות, היא מחמת שלא תיקן תיקון הכללי, שהוא תיקון הברית, כי מי שזורק פירורים של לחם עניות רודף אחריו, כל שכן מי שזורק פירורים של מוח (מאן דזריק פירורין דנהמא, עניות רדיף אבתריה כל שכן מאן דזריק פירורין דמוחא (זוהר פנחס רמד.)), וכל זמן שלא תיקן תיקון הכללי, המוחין שלו מבולבלים ונלחצים, ומזה באה הנפילה, עד שאין אדם יודע איך להתנהג.
כי הדמים ניתזין אל המוח, ועל ידי זה נלחצים המוחין, ועל ידי לחיצת המוחין רועשים האיברים, שזו גלות השכינה, ועל ידי תיקון הכללי, שמעורר את המוחין, על ידי זה נמשכים עליו מוחין נקיים, ומגביה את השכינה מהגלות, וזה סוד משא ומתן באמונה.
כי מי שאינו עוסק במשא ומתן באמונה, והוא משוקע בתאוות ממון, וגוזל את חבירו, אזי הוא מעורר את הדמים לשכינה, וגורם לה דם נידות, שזה הקלקול, אשר משם נובע עניות לאדם.
ועיקר התיקון של המשא ומתן, הוא שיכוון בכל הילוך והילוך ובכל דיבור ודיבור שהוא הולך ומדבר בשעת המשא ומתן, שכוונתו שירוויח כדי שיתן צדקה, וזה הוא תיקון הכללי של הדמים.
והכלל – שצריך לתקן תחילה תיקון הכללי, ועל ידי זה ממילא יתקן הכל בפרט. ואף שתיקון הכללי הוא גבוה ומרומם יותר מתיקון כל דבר בפרט, עם כל זאת מחמת שתיקון כל דבר תלוי במוח, דהיינו להמשיך לבנונית מהמוח ולרומם המוח, אי אפשר כי אם על ידי תיקון הכללי,
ומאחר שמובא בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן קנו', סעיף א') "אחר כך ילך לעסקיו", וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטילה וגוררת עוון, כי העוני יעבירנו על דעת קונו. ולכן נוהגים אנשי שלומינו לומר בכל יום תיכף ומיד אחר התפילה את סדר תיקון הכללי, מאחר שזה מתקן את המוחין, ומה גם מביא לאדם פרנסה בנקל.
ולכן, אהובי בני, ראה להיות חזק מאוד לומר אחר התפילה את העשרה מזמורי תהילים שגילה רבינו (רבי נחמן מברסלב) ז"ל, שהוא תיקון גמור לפגם הברית (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן רה'), וזה יקל לך בפרנסה כל היום; כי באמת אמירת תהילים אחר התפילה היא דבר גדול מאוד, ושומר את הנפש שלבל יפול לנוקבא דתהומא רבא.
כי בעת התפילה זכה האדם להגיע אל ביטול אמת, להיות בטל ומבוטל אל האין סוף ברוך הוא, וכשחוזר מהביטול, הינו אחר התפילה, צריך להישמר מאוד שלא יפול ממדרגתו, שלא יתגברו עליו הקליפות. ולכן הוא דבר גדול מאוד לומר כמה מזמורי תהילים, שבזה הוא שומר את עצמו שלא יפול ממדרגתו, שזכה בעת הארת המוחין בשעת התפילה.
ולכן נוהגים חסידים ואנשי מעשה לומר אחר התפילה דיקא כמה מזמורי תהילים (ליקוטי הלכות, ברכת השחר, הלכה ה', אות כח') וזה שומר את האדם שלא יפול, חס ושלום, ולכן קבלו אנשי שלומינו על עצמם לומר בכל יום תיכף ומיד אחר תפילת שחרית את העשרה מזמורי תהילים שגילה רבינו (רבי נחמן מברסלב) ז"ל, שהם תיקון הכללי, תיקון הברית, ולכן אשרי מי שזוכה לאומרו בכל יום, ואז אל רב טוב הגנוז יזכה, והבן.
הנוסח המלא
הנוסח המלא: נוסח ההתקשרות, התפילות שלפני ואחרי, ועשרת המזמורים עם מספרי הפסוקים.
סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם זֶה שְׁמוֹ נָאֶה לוֹ
תִּקּוּן נּוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד מְאֹד לִכְלָלִיּוּת הַחַטָּאִים וְהוּא פְּגַם הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִיצְלָן
וּמְסֻגָּל מְאֹד גַּם לְפַרְנָסָה וּלְהַצְלָחָה בְּכָל הָעִנְיָנִים בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֹּאמְרֵם בְּכָל יוֹם
יִסְּדוֹ, תִּקְּנוֹ, גִּלּוֹ וְצִוָּה לְפַרְסְמוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא אוֹר הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ
תפילה קצרה לפני התיקון הכללי
וְעַל דַּעְתָּם וְעַל כַּוָּנָתָם אֲנִי אוֹמֵר כָּל אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, וּבִזְכוּתָם וְכֹחָם אֶזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְגַלּוֹת כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם: אַשְׁרֵי, בְּרָכָה, מַשְׂכִּיל, שִׁיר, נִצּוּחַ, נִגּוּן, תְּפִלָּה, הוֹדָאָה, מִזְמוֹר, הַלְלוּיָהּ. שֶׁהֵם שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּש, מְרֻבָּע, שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּשִׁמְךָ הַמְיֻחָד הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׁ.
וּבִזְכוּת וְכֹחַ הַשְׁנֵי שְׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ בְּמִלּוּאָם, שֶׁהֵם אֵל אֱלֹהִים (כָּזֶה): אל”ף למ”ד, אל”ף למ”ד ה”יְ יו”ד מ”ם, שֶׁהֵם עוֹלִים בְּמִסְפָּר תפ”ה, כְּמִסְפַּר תְּהִלִּים. בְּכֹחַ אֵלוּ הַשֵּׁמוֹת תְּזַכֵּנִי לְתִקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי אָמֵן:
מיוסד ע”פ התפילה של רבי נתן מברסלב זי"ע וכדאי לאומרו לפני תיקון הכללי.
התקשרות ויחוד
הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר עַצְמִי בַּאֲמִירַת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים אֵלּוּ לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר, קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הֵמָּה, וּבִפְרָט לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵיגֶא, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁגִּלָּה תִּקּוּן זֶה.
לְכוּ נְרַנְּנָה לַיְהֹוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: כִּי אֵל גָּדוֹל יְהֹוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:
הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי. לְשֵם יִחוּד קוּדְשָא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלַם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל:
פרק ט"ז
אמִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ: באָמַרְתּ לַיְהֹוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ: גלִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם: דיִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי: היְהֹוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: וחֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי: זאֲבָרֵךְ אֶת יְהֹוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: חשִׁוִּיתִי יְהֹוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט: טלָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח: יכִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: יאתּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:
פרק ל"ב
אלְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה: באַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְהֹוָה לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה: גכִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם: דכִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה: החַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהֹוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה: ועַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ: זאַתָּה סֵתֶר לִי (צריך להפסיק מעט – עיין בלקו"מ ח"א סי' ריג) מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: חאַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי: טאַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ: ירַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַיהֹוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ: יאשִׂמְחוּ בַיהֹוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב:
פרק מ"א
אלַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: באַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהֹוָה: גיְהֹוָה יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו: דיְהֹוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ: האֲנִי אָמַרְתִּי יְהֹוָה חָנֵּנִי רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי חָטָאתִי לָךְ: ואוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ: זוְאִם בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר לִבּוֹ יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר: חיַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל שֹׂנְאָי עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי: טדְּבַר בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא יוֹסִיף לָקוּם: יגַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב: יאוְאַתָּה יְהֹוָה חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם: יבבְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹא יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי: יגוַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם: ידבָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
פרק מ"ב
אלַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח: בכְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים: גצָמְאָה נַפְשִׁי לאֱלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים: דהָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ: האֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג: ומַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לאֱלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו: זאֱלֹוהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר: חתְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ: טיוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי: יאוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב: יאבְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ: יבמַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לאֱלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי:
פרק נ"ט
אלַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ: בהַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִּמִתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי: גהַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי: דכִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִים לֹא פִשְׁעִי וְלֹא חַטָּאתִי יְהֹוָה: הבְּלִי עָוֹן יְרוּצוּן וְיִכּוֹנָנוּ עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה: ווְאַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה: זיָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר: חהִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּי מִי שֹׁמֵעַ: טוְאַתָּה יְהֹוָה תִּשְׂחַק לָמוֹ תִּלְעַג לְכָל גּוֹיִם: יעֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי: יאאֱלֹהֵי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי: יבאַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדֹונָי: יגחַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ: ידכַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה: טווְיָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר: טזהֵמָּה יְנִיעוּן לֶאֱכֹל אִם לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ: יזוַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי: יחעֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי:
פרק ע"ז
אלַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן לְאָסָף מִזְמוֹר: בקוֹלִי אֶל אֱלֹהִים (באמרך אל אלהים תכוון המילוי כזה: אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם) וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי: גבְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי: דאֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה: האָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר: וחִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים: זאֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי: חהַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד: טהֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר: יהֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה: יאוָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן: יבאֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ: יגוְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה: ידאֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאֱלֹהִים: טואַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ: טזגָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה: יזרָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת: יחזֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ: יטקוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ: כבַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ: כאנָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן:
פרק צ'
אתְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר: בבְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: גתָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם: דכִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה: הזְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף: ובַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ: זכִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ: חשַׁתָּה עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ: טכִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה: ייְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה: יאמִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ: יבלִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה: יגשׁוּבָה יְהֹוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ: ידשַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ: טושַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה: טזיֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם: יזוִיהִי נֹעַם אֲדֹונָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
פרק ק"ה
אהוֹדוּ לַיהֹוָה קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו: בשִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו: גהִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהֹוָה: דדִּרְשׁוּ יְהֹוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד: הזִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו: וזֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו: זהוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו: חזָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: טאֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: יוַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: יאלֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם: יבבִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ: יגוַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר: ידלֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים: טואַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ: טזוַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר: יזשָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף: יחעִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ: יטעַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְהֹוָה צְרָפָתְהוּ: כשָׁלַח מֶלֶךְ וַיַתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ: כאשָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ: כבלֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם: כגוַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם: כדוַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו: כההָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו: כושָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ: כזשָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם: כחשָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ: כטהָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם: לשָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם: לאאָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם: לבנָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם: לגוַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם: לדאָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר: להוַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם: לווַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם: לזוַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל: לחשָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם: לטפָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה: משָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם: מאפָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר: מבכִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ: מגוַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו: מדוַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ: מהבַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּיָהּ:
פרק קל"ז
אעַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: בעַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: גכִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: דאֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהֹוָה עַל אַדְמַת נֵכָר: האִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זזְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: חבַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ: טאַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:
פרק ק"נ
אהַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ: בהַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: גהַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר: דהַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב: ההַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: וכֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:
אחרי התיקון הכללי
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהֹוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל:
וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהֹוָה מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה:
וַיַּעְזְרֵם יְהֹוָה וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ:
תפילה לאחר התיקון הכללי, שיסד רבי נתן
“אָשִׁירָה לַיהֹוָה בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהֹוָה: הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ: אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ: עֲלֵי עָשׂוֹר וְעֵלִי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר: כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהֹוָה בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן כֹּל, בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים. וּבִזְכוּת אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם: אַשְׁרֵי, בְּרָכָה, מַשְׂכִּיל, שִׁיר, נִצּוּחַ, נִגּוּן, תְּפִלָּה, הוֹדָאָה, מִזְמוֹר, הַלְלוּיָהּ.
בִּזְכוּת הַמִּזְמוֹרִים וּבִזְכוּת הַפְּסוּקִים וּבִזְכוּת תֵּבוֹתֵיהֶם וְאוֹתִיּוֹתֵיהֶם וּנְקֻדוֹתֵיהֶם וְטַעֲמֵיהֶם וְהַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵהֶם, מֵרָאשֵׁי תֵּבוֹת וּמִסּוֹפֵי תֵּבוֹת, וּבִזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עִם כָּל הָעֲשָׂרָה צַדִּיקִים שֶׁיָּסְדוּ סֵפֶר תְּהִלִּים, וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, רַבֵּנוּ רַבִּי נַחְמָן בֶּן פַיְגֶא זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, אֲשֶׁר גִּלָּה וְתִקֵּן לוֹמַר אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הָאֲמִתִּיִּים,
תְּזַכֵּנִי וּתְחָנֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהוֹצִיא כָּל הַטִּפּוֹת קֶרִי שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, (אם אומר תיקון הכללי חס ושלום בשביל מקרה שנזדמן לו באותו הלילה יאמר: וּבִפְרָט כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי בַּלַּיְלָה הַזֹּאת, עַל יְדֵי מִקְרֶה לַיְלָה שֶׁקָּרָה לִי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים), כֻּלָּם אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וּבְכֹחֲךָ הַגָּדוֹל, לְהוֹצִיאָם מֵהַקְּלִפּוֹת וּמֵהַסִּטְרִין אָחֳרָנִין, מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְפַּזְּרוּ וְנָפוֹצוּ וְנִדְּחוּ לְשָׁם, וְאֵל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח.
וְתַכְנִיעַ וּתְשַׁבֵּר וְתַהֲרֹג וְתַעֲקֹר וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכָל הָרוּחִין וְשֵׁדִין וְלִילִין, שֶׁנַּעֲשׂוּ וְנִבְרְאוּ וְנוֹצְרוּ עַל יְדֵי אֵלּוּ הַטִּפּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה, וְתָסִיר מֵהֶם חִיּוּתָם, וְתוֹצִיא וְתִגְזֹל מֵהֶם הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלְעוּ:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵל חַי וְקַיָּם, חֵי הַחַיִּים, מָלֵא רַחֲמִים, הַדָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, הֶחָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. אָבִי אָבִי, גּוֹאֲלֵי וּפוֹדִי, יָדַעְתִּי יְהֹוָה יָדַעְתִּי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב וְהַפּוֹשֵׁעַ, אֲפִלּוּ בְּהַמִּקְרוֹת שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לִי בְּשׁוֹגֵג, כִּי לֹא שָׁמַרְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבָה כְּלָל, וְהִרְהַרְתִּי בַּיּוֹם, עַד שֶׁבָּאתִי לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה קִלְקַלְתִּי מַה שֶׁקִּלְקַלְתִּי, וְגָרַמְתִּי מַה שֶׁגָּרַמְתִּי, וְשִחַתְתִּי מַה שְּׁשִּׁחַתְתִּי.
אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹיָה עַל נַפְשִׁי, אוֹי לְנַפְשִׁי, כִי גָּמַלְתִּי לִי רָעָה. מָה אֹמַר, מָה אֲדַבֵּר, מָה אֶצְטַדָּק, מָה אֹמַר, מָה אֲדַבֵּר, מָה אֶצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנִי. הִנְנִי לִפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה, הִנְנִי לִפָנֶיךָ מַלֵּא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, מָלֵא טִנּוּפִים וְלִכְלוּכִים, מָלֵא תּוֹעֵבוֹת רָעוֹת, וְאֵין שׁוּם לָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁאוּכַל לְכַנּוֹת בּוֹ עֹצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עָלַי, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנָּפֶשׁ.
מָר לִי מְאֹד אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָר לִי מְאֹד רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, רְאֵה אַנְחָתִי וְאַנְקָתִי, כִּי נַפְשִׁי מָרָה לִי מְאֹד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִחְיוֹת מֵעֶצֶם מְרִירוּת נַפְשִׁי אֲשֶׁר עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם יַגִּיעַ, כִּי קַצְתִּי בְחַיַּי לָמָּה לִּי חַיִּים כָּאֵלֶּה, חַיִּים מָרִים וּמְרוֹרִים מִמָּוֶת. “אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית” נַפְשִׁי:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ, רִבּוּי וְעֹצֶם הַפְּגָמִים הַגְּדוֹלִים הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים, שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְעַתָּה אֵיךְ אוּכַל לְתַקֵּן זֹאת, וּבַמֶּה יִזְכֶּה נַעַר כָּמוֹנִי לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר שִׁחַתְתִּי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יָדַעְתִּי וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַעֲדַיִן יֶשׁ לִי תִקְוָה, וַעֲדַיִן לֹא אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵיְהֹוָה, כִּי “חַסְדֵי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו”:
עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, וֵאלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הָאֲמִתִּיִּים, וֵאלֹהֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ אֶשְׁמֹר, וְתָכֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ, וְתִגְעַר בְּהַיֵּצֶר הָרָע, וּתְגָרְשׁוּ מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים, וּמִמַּחְשָׁבוֹת רָעוֹת, וּמִפְּגַם הָרְאוּת, וּמִפְּגַם הַדִּבּוּר, וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם, בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָּמִיד וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִמִּקְרֶה בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
אָבִינוּ, מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם, גּוֹאֵל חָזָק, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הַצֵּל לְקוּחִים לַמָּוֶת, הַצֵּל נִרְדָּף וְחַיָּב כָּמוֹנִי, הַצִּילֵנִי מִן הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, תֶּן לִי תִּקְוָה וְלֹא אֹבַד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי “מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי, עָרְבֵנִי. עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים”.
כִּי אֵין לִי שׁוּם כֹּחַ אֶלָּא בְּפִי, אֵין לִי שׁוּם מָנוֹס וּמִבְטָח כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, עַל חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְבַד, עַל רַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, עַל חֶמְלָתְךָ הָאֲמִתִּית, עַל חֲנִינוֹתֶיךָ הַנִּצְחִיּוֹת, וְעַל כֹּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו. בָּהֶם תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי, בָּהֶם אֶשָּעֵן וְאֶסָּמֵךְ, בִּזְכוּתָם וְכֹחָם אֶבְטַח וַאֲקַוֶּה, “כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת”.
אֲהָהּ יְהֹוָה מַלְּטֵנִי, אֲהָהּ יְהֹוָה פְּדֵנִי, רְאֵה מְסֻכָּן כָּמוֹנִי, טוֹרֵף בְּלֵב יַמִּים, “תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר, אֹיְבַי חִנָּם. צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי, וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי. צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי, אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהֹוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת”. קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהֹוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא חֶסֶד חִנָּם, מָלֵא חֲנִינוֹת, מָלֵא רַחֲמָנוּת, מָלֵא טוֹב, מָלֵא רָצוֹן, כְּבָר קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ לִקְרֹא אֵלֶיךָ תָּמִיד, וְהִנְנִי מְקַיֵּם קַבָּלָתֵנוּ, וְהִנְנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ מִמָּקוֹם שָׁפָל כָּזֶה, מִמְּקוֹמוֹת מְגֻנִּים כָּאֵלֶּה, “מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָה”, מֵעִמְקֵי עֲמָקִים, “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ”.
וְאִם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יָרַדְנוּ לְמָקוֹם שֶׁיָּרַדְנוּ, וְיָרַדְנוּ עַכְשָׁו בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא לִמְקוֹמוֹת נְמוּכִים וּשְׁפָלִים מְאֹד מְאֹד, שֶׁלֹּא יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹכָם מֵעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַתֵּרֶד פְּלָאִים, אֵין מְנַחֵם לָהּ”. אַף עַל פִּי כֵן, אֵין אָנוּ מְיָאֲשִׁים עַצְמֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ לַהֲשִׁיבֵנוּ מִמְּצוּלוֹת יָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אָמַר אֲדֹנִי, מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצוּלוֹת יָם”, וּכְתִיב: “וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם”:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי, וְתִשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶּׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים אֶת אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְכַוֵּן שׁוּם כַּוָּנָה מֵהַכַּוָּנוֹת הָעֲצוּמוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה לְפָנֶיךָ הָאֲמִירָה בְּפֶה לְבַד, כְּאִלּוּ הִשַּׂגְתִּי וְכִוַּנְתִּי כָּל הַסּוֹדוֹת וְהַכַּוָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וְיִהְיוּ אֲמָרַי לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כָּל.
וְהִנְנִי מַשְׁלִיךְ יְהָבֵי עָלֶיךָ, וְהִנְנִי מְקַשֵּׁר עַצְמִי לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר, קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וּבִפְרָט לְהַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵיגֶא, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וְעַל דַּעְתָּם וְעַל כַּוָּנָתָם אָמַרְתִּי כָּל אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, וּבִזְכוּתָם וְכֹחָם אֶזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְגַלּוֹת כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם: שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבַּע, שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּשִׁמְךָ הַמְּיֻחָד הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ.
וּבִזְכוּת וְכֹחַ הַשֵּׁנִי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ בִּמְלוּאָם, שֶׁהֵם אֶל אֱלֹהִים (כָזֶה): אָלֶ”ף לָמֶ”ד, אָלֶ”ף לָמֶ”ד הֵ”י יוּ”ד מֵ”ם, שֶׁהֵם עוֹלִים בְּמִסְפַּר תפ”הֵ (אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ), כַּמִּסְפָּר תְּהִלִּים. בְּכֹחַ אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת תְּזַכֵּנִי לְהוֹצִיא כָּל הַטִּפּוֹת קֶרִי לְבַטָּלָה מִבֶּטֶן הַקְּלִפָּה שֶׁבְּלָעָם, אֲשֶׁר מִסְפַּר שְׁמָהּ עִם הָאוֹתִיּוֹת עוֹלֶה תפ”ה, שֶׁהִיא בַּקְּלִפָּה כְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת סֵפֶר תְּהִלִּים,
וּבְכֹחַ אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים תְּעוֹרֵר הַשֵּׁנִי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֵל אֱלֹהִים, וְתַהֲרֹג וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַעֲקֹר וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל אֶת הַקְּלִפָּה הַזֹּאת שֶׁבְּלָעָם, וְתַכְרִיחַ אוֹתָהּ לְהַפְלִיט כָּל הַטִּפּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ, וְתִמְחֶה שְׁמָהּ וְזִכְרָהּ מִן הָעוֹלָם, וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “חָיִל בָּלַע וִיקִיאֶנּוּ, מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֶל”. וְתַהֲרֹג כָּל הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ עַל יְדֵי אֵלּוּ הַטִּפּוֹת, וְתוֹצִיא וְתִגְזֹל מֵהֶם הַחִיּוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבָּלְעוּ עַל יְדֵי פְּגַם חֵטְא זֶה, כֻּלָּם תּוֹצִיאֵם וְתַחֲזֹר וּתְקַבְּצֵם בִּקְדוּשָּׁה שֵׁנִית.
וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה תָּמִיד, וְנִזְכֶּה לַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִבְרֹא גּוּפִים וְכֵלִים קְדוֹשִׁים לְכָל הַנְשָׁמּוֹת דְּאָזְלִן עַרְטִילָאִין עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל יְדֵי פְּגַם הַטִּפּוֹת קֶרִי שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַמִּיץ כֹּחַ וְרַב אוֹנִים, עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם טִפֵּי הַמֹּחַ, בֵּין מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ בָּזֶה בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאֹנֶס, בֵּין בְּרָצוֹן, עַל הַכֹּל תִּמְחַל וְתִסְלַח לִי אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים בִּשְׁלֵמוּת בְּחַיֵּינוּ, בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה,
(ואם יהיה בזמן אמירת תיקון הכללי על קברו הקדוש של רבי נחמן מברסלב יאמר: וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק הַזֶּה הַשּׁוֹכֵן פֹּה, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, אֲשֶׁר אֲנִי מְכַתֵּת רַגְלַי וְטִלְטַלְתִּי עַצְמִי בְּטִלְטוּל הַקָּשֶׁה בִּשְׁבִיל לָבוֹא הֵנָּה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, אֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ בְּחַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים, לַעֲמֹד בְּעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה תָּמִיד, כְּשֶׁנָּבוֹא עַל קִבְרוּ הַקָּדוֹשׁ וְנִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה וְנֹאמַר אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, וְהִנֵּה עָשִׂיתִי מַה שֶׁמֻּטָּל עָלַי, עֲשֵׂה מַה שֶׁעָלֶיךָ).
וּמְחֹל לִי וּסְלַח לִי וְכַפֵּר לִי עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ בְּרְמַ”ח אֵיבָרַי וּשְׁסָ”ה גִּידַי, בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֵׂה, וּבַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים וּבִשְׁאָר כֹּחוֹת הַגּוּף, וּבִפְרָט מַה שֶׁחָטָאתִי וּפָשַׁעְתִּי וּפָגַמְתִּי נֶגְדֶּךָ בִּפְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, “וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי” מִנְּעוּרָי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
עַל הַכֹּל תִּמְחַל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר, מָלֵּא רַחֲמִים, וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. “הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. תְּחַטְּאֵנִי בְּאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי, וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה”. מְחֵה פְּשָׁעַי לְמַעַנְךָ כָּאָמוּר: “אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מוֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכּוֹר”.
וְתִמָּלֵא עָלַי בְּרַחֲמִים, וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי תָּמִיד, בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָּמִיד, וְתִתֵּן לִי כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי וְלָכוֹף וּלְשַׁבֵּר אֶת תַּאֲוָתִי, וְלֹא אֶפְגֹּם עוֹד מַה שֶׁפָּגַמְתִּי, וְלֹא אֶעֱשֶׂה עוֹד הָרַע בְּעֵינֶיךָ, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף, כִּי כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ, שֶׁגַּם עַל זֶה מוֹעִיל תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, לְהִנָּצֵל לְהַבָּא בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מִן הַיֵּצֶר הָרָע וְכַת דִילֵהּ,
(ואם יהיה על קברו הקדוש של רבי נחמן מברסלב בזמן אמירת התיקון הכללי יאמר: וּבִפְרָט עַל מָקוֹם צִיּוֹן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, עָזְרֵנִי בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים פֹּה), וָרָחַם עָלַי וְתֶן לִי כֹּחַ וּגְבוּרָה מֵאִתָּךְ, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וְלִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי תָּמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְגָרְשׁוֹ וּלְסַלְּקוֹ וּלְבַטְּלוֹ מֵעָלַי לְגַמְרֵי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, כִּי כְּבָר “כָּלוּ בְּיָגוֹן חַיַּי, וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה. כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹּחִי, וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ”, עַד אֲשֶׁר “כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל”.
רַחֵם עָלַי, אֲבִי אָב הָרַחֲמָן, רַחֵם עָלַי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, חוּס וַחֲמֹל עָלַי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, שׁוֹמֵעַ אֲנָחָה, שׁוֹמֵעַ אֲנָקָה. רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, “אַל יִפֹּל דָּמִי אַרְצָה” לְפָנֶיךָ, אַל תִּתֵּן לְשַׁחַת נַפְשִׁי, “הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי, תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ”, חוּסָה עָלַי כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, כְּרֹב חֲסָדֶיךָ, יֶהֱמוּ נָא מֵעֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ עַל עֲלוּב נֶפֶשׁ כָּמוֹנִי, עַל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עַל מְלֻכְלָךְ בַּחֲטָאִים כָּמוֹנִי, עַל חֲסַר דֵּעָה חֲסַר עֵצָה כָּמוֹנִי, כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת, לְךָ לְבַד רַעְיוֹנַי צוֹפִיּוֹת, “דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם”, עֲזֹר נָא הוֹשִׁיעָה נָא, חוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי, וְהוֹשִׁיעֵנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת תָּמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעָתָּה וְעַד עוֹלָם, “כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ. לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי”.
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ אֵין שׁוּם עַצְבוּת כְּלָל לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ”, שֶׁתַּעְזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. מְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹת עֲגוּמִים, שַׂמַּח נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאֹד, הָעֲלוּבָה מְאֹד, הָעֲיֵפָה וְהַצְּמֵאָה וְהָרְעֵבָה אֵלֶיךָ מְאֹד.
הָסֵר מִמֶּנִּי יָגוֹן וַאֲנָחָה, “שָׂמֵחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי אֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא. תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. הָשִׁיבָה לִי שָׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי”. שַׂבְּעֵנִי מִטּוּבֶךָ, וְשַׂמַּח נַפְשִׁי בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבִּי לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. “עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר”.
זַכֵּנִי לְכָל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם מַכְנִיעִים וּמְתַקְּנִים פְּגַם הַבְּרִית, כָּאָמוּר: “אֲבָרֵךְ אֶת יְהֹוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: לְדָוִד מַשְׂכִּיל, אַשְׁרֵי נָשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אֲבוֹת, וּמֵיְהֹוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת: יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיַּי: לַמְנַצֵּחַ אֶל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ: אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלַּיְלָה, עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי: הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח, אִם יֶשׁ טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת. פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, וּשְׁנוֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי, וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלֹהַי עֹשָׂי, נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִּתְהַלָּל”:
וְנֶאֱמַר: “הַלְלוּיָה, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ. הַלְלוּהוּ בִּגְבוּרוֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב: הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה. כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ”.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵנוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ, וְקַיֶּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “וְשָׁב יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחַמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִיבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ”.
וְנֶאֱמַר: “נְאֻם אֲדֹנִי יֱהֹוָה, מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו”. וְנֶאֱמַר: “בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יִכָנֵּס”. וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתִבְנֶה אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה”.
וְנֶאֱמַר: “כִּי בְשִׂמְחָה תֵצְאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כַף”. וְנֶאֱמַר: “כִּי נִחַם יְהֹוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהֹוָה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. שִׂמְחוּ בַּיהֹוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב. אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק, וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ”. אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.
תפילה קצרה אחר התיקון הכללי
זֹאת הַתְּפִלָּה מָצָאנוּ בְּאַמְתַּחַת הַכְּתָבִים, וְהִיא מְעַט הַכַּמּוּת וְרַב הָאֵיכוּת:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, אַנְתְּ לְעֵלָּא, לְעֵלָּא מִן כֹּלָּא, וְלֵית לְעֵלָּא מִנָּךְ, דְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל. וּלְךָ – דּוּמִיָּה תְהִלָּה; וּמְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
אוֹתְךָ אֶדְרֹשׁ, אוֹתְךָ אֲבַקֵּשׁ, שֶׁתַּחְתֹּר חֲתִירָה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה מֵאִתְּךָ, דֶּרֶךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת עַד הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁלִּי, בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי עוֹמֵד, כְּפִי אֲשֶׁר נִגְלֶה לְךָ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. וּבַדֶּרֶךְ וְנָתִיב הַזֶּה תָּאִיר עָלַי אוֹרְךָ, לְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, כְּפִי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת; כְּפִי רְצוֹן מִבְחַר הַבְּרוּאִים: לִבְלִי לַחְשֹׁב בְּמַחֲשַׁבְתִּי שׁוּם מַחֲשֶּׁבֶת חוּץ וְשׁוּם מַחֲשָׁבָה וּבִלְבּוּל שֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנֶךָ. רַק לְדַבֵּק בְּמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת, צַחוֹת וּקְדוֹשׁוֹת בַּעֲבוֹדָתְך בֶּאֱמֶת, בְּהַשָּׂגָתְךָ וּבְתוֹרָתֶךָ.
הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיך וְתַן לִי לֵב טָהוֹר לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וּמִמְּצוּלוֹת יָם תּוֹצִיאֵנִי לְאוֹר גָּדוֹל חִישׁ קַל מְהֵרָה, תְּשׁוּעַת אֲדֹנָי כְּהֶרֶף עַיִן, לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים, כָּל יְמֵי הֱיוֹתִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; וְאֶזְכֶּה לְחַדֵּש נְעוּרָי, הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ לְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְתִהְיֶה יְצִיאָתִי מִן הָעוֹלָם כְּבִיאָתִי: בְּלֹא חֵטְא. וְאֶזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם אֲדֹנָי וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.
שאלות נפוצות
על התיקון הכללי
מה זה התיקון הכללי?
עשרה מזמורי תהילים (טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ) שגילה רבי נחמן מברסלב. הוא נקרא ״כללי״ משום שרבינו אמר שלכל עבירה יש תיקון מיוחד, והתיקון הזה הוא התיקון הכללי.
מי גילה את התיקון הכללי ומתי?
רבי נחמן מברסלב. בשנת תקס״ה החל לגלות את הענין, ובשנת תקס״ט גילה את עשרת המזמורים בפני שני עדים: רבי נפתלי מנמירוב ורבי אהרן מברסלב.
אילו מזמורים נכללים בתיקון הכללי?
מזמורים טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז וקנ בספר תהילים.
מתי אומרים את התיקון הכללי?
חסידי ברסלב אומרים אותו בכל יום מיד אחרי תפילת שחרית. כמו כן אומרים אותו בציון רבי נחמן באומן, בראש השנה ובכל ימות השנה.
מה הבטיח רבי נחמן למי שאומר את התיקון הכללי על קברו?
רבינו הבטיח שמי שיבוא על קברו, יאמר שם את עשרת המזמורים ויתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו עוונותיו מאוד, יתאמץ ״לאורך ולרוחב״ להושיעו ולתקנו.
אפשר לומר את התיקון הכללי בלי לכוון את הכוונות?
בתפילה שאחרי התיקון כתוב: ״אף על פי שאיני יודע לכוון שום כוונה מהכוונות העצומות והנוראות שיש באלו העשרה מזמורים, יהי רצון מלפניך שתהא חשובה לפניך האמירה בפה לבד, כאילו השגתי וכיוונתי כל הסודות והכוונות שיש בהם״.
למה אומרים את התיקון הכללי אחרי התפילה דווקא?
לפי מוהרא״ש, בשעת התפילה זוכה האדם לביטול אמיתי לאין סוף ברוך הוא, ואחריה צריך לשמור שלא ייפול ממדרגתו. לכן נוהגים לומר אחרי התפילה כמה מזמורי תהילים, וכך קיבלו חסידי ברסלב לומר את עשרת המזמורים.
אפשר להפסיק באמצע, או לחלק את המזמורים לכמה פעמים?
לפי תשובות מוהרא״ש, שלמות האמירה היא ברצף אחד, בלי הפסקה, והיא אורכת כשבע עד עשר דקות. אם צריך לענות קדיש, קדושה או ברכו באמצע, עונים, ולכן מומלץ לבחור זמן ומקום שלא יפריעו. רבים אומרים אותו מיד אחרי ״עלינו״.
האם אמירת כל ספר תהלים נחשבת תיקון כללי?
לא. אמירת כל התהלים היא זכות גדולה, אבל התיקון הכללי הוא עשרת המזמורים המסוימים, בסדר שבו הם כתובים בתהלים. מי שאמר את כל התהלים עדיין אומר את העשרה בנפרד.
האם צריך לבכות או לכוון בזמן האמירה?
לא. רבי נחמן הדגיש את עצם האמירה בפה, וההתעוררות באה מכך. לפי מוהרא״ש, מי שטעה במילה או לא התלהב לא מפסיד את התיקון, ואין צורך לדקדק עד כדי בלבול.
האם נשים אומרות את התיקון הכללי?
כן. לפי התשובות, התיקון מתאים גם לנשים, והן יכולות לאומרו בכל יום ובפרט בציון. ההבטחה של רבי נחמן לבאים לציונו נאמרה על כל מי שיבוא.
אפשר לומר אותו בלילה או בשבת?
כן. לפי תשובות מוהרא״ש מותר לומר תהלים בלילה (בעקבות ״אשל אברהם״ מבוטשאטש), ולכן גם את התיקון הכללי, בעיקר אם לא אמרו ביום. אין איסור לאומרו בשבת, ובכל יום מצוותו.
אומרים אותו שלוש פעמים ברציפות?
לדברי מוהרא״ש אין לכך מקור, והמנהג הוא פעם אחת ביום. מי שנכשל במהלך היום אומר אותו מיד, גם בנוסף לאמירה הקבועה.
האם התפילה שאחרי התיקון הכללי חובה?
לא. עיקר התיקון הוא עשרת המזמורים. התפילה שאחריהם נוסדה על ידי רבי נתן, ומי שיש לו זמן וסבלנות אומר אותה. בקונטרסים של מוהרא״ש היא לא הודפסה כדי שלא ייווצר הרושם שגם היא מעיקר התיקון.
מותר להלחין את המזמורים?
לפי תשובת מוהרא״ש מותר לשיר את המזמורים בניגון כדי שאחרים יוכלו לומר אחריך, בתנאי שלא חוזרים על שמות ה׳ ולא מוסיפים סלסולים והכפלות של תיבות.
עוד בשו״ת ברסלב
תשובות מוהרא״ש בענייני התיקון הכללי:
- מהי הדרך הראויה והנכונה לומר את התיקון הכללי?
- האם צריכים להגיד את התיקון הכללי בלי הפסק, או שמותר להפסיק בין הפסוקים?
- האם מותר להפסיק לקדיש או קדושה באמצע תיקון הכללי?
- מה עדיף: לקרוא את ה׳תיקון הכללי׳ או לקרוא עשרה מזמורי תהלים לפי הסדר?
- האם אני זוכה לתיקון שרבנו ז״ל הבטיח גם אם אינני מצליח לבכות בקריאת ה׳תיקון הכללי׳?
- האם טעות במילים בעת אמירת תיקון הכללי גורמת להפסיד את התיקון?
- האם אמירת תיקון הכללי נחוצה גם לנשים?
- האם גם נשים צריכות להגיד את ה׳תיקון הכללי׳, או שזה מיותר ועדיף שיקראו תהלים?
- האם זה נכון שאסור לקרוא את התיקון הכללי בשבת?
- האם מותר להגיד תיקון הכללי בלילה?
- שמעתי רבנים שממליצים לומר את התיקון הכללי שלוש פעמים ברציפות. מה העניין בזה?
- האם טוב לומר את התפילה שאחרי התיקון הכללי? ומדוע היא לא מודפסת בקונטרסים?
- אני רוצה להלחין את מזמורי התיקון הכללי. האם מותר לי שיר את שם הוי״ה ושם אלוקים?
- מה החידוש הגדול ב׳תיקון הכללי׳, הרי יש עוד עצות רבות לתיקון הברית?
- מדוע קוראים למזמורים שגילה רבנו ׳התיקון הכללי׳? והאם זה תיקון גם למזיד?
- מה המקור לכך שנוהגים לומר את ה׳תיקון הכללי׳ בכל יום?